#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. מדוע בטעם שליח שמביא גט ממדינת הים וצריך לומר בפ&quot;נ ובפ&quot;נ רבא לא אמר כרבה ורבה לא אמר {רק} כרבא?<p dir=""rtl"">[שליח שאמר ידעתי שזה כתב ידו של פלוני האם סומכים על דברו (ביחיד ובשנים)?]</p>"	"רבא לא אמר כרבה - שהרי לא הצריכו שיאמר שנכתב לשמה, ורבה אמר הטעם שלא הצריכו דלמא אתי למגזייא מילה אחת משלוש אבל משתים לא יבוא.<p dir=""rtl"">רבה לא אמר כרבא - דאם הטעם משום קיום הגט די שיאמרו בפני נחתם, ורבא סבר שהצריכו בפני נכתב דלא יבאו להחליף בשאר שטרות ולקיים בעד אחד, רבה סבר שאין מקום לחשש זה שהרי הכל יודעים שגט שונה שאינו בידעינן והוא עצמו נאמן וכן אשה נאמנת, אבל רבא סובר שאף בגט ידעינן מהימני ואם כן יש לחשוש.</p><p dir=""rtl"">(גבי ידעינין לרש&quot;י נחלקו בשליח שמכיר כתב ידם לרבה לא מועיל ולרבא מועיל, תוס' סוברים שודאי שלא מועיל אלא אם יגיעו שנים ויכירו חתימת ידו אפ' הכי לרבה לא יועיל כדי לעשות היכר שאין זה שטר רגיל, ולרבא נאמנים).</p>"	גיטין ג.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: מדוע לרבה הצריכה המשנה גם כתיבה לשמה וגם חתימה {כמאן אזלא}?	"אין לומר כר&quot;מ שעדי חתימה כרתי, שאינו מצריך כתיבה לשמה ואפ' מצאו בשוק וחתמו ונתנו לה כשר.<p dir=""rtl"">אלא או כר' אלעזר שסובר עדי מסירה כרתי והלכה כמותו, ובכל זאת צ&quot;ל בפני נחתם כיון דאיכא עדים בעינן שיחתמו לשמה דמודה ר&quot;א במזויף מתוכו שפסול.</p><p dir=""rtl"">רב אשי אמר כר' יהודה שמצריך גם כתיבה וגם חתימה בכשרות [ומעיקרא לא ניחא לגמ' להוקים כר&quot;י אלא או כר&quot;מ דסתמא דמתניתין כוותיה, או כר&quot;א שהלכתא כוותיה]</p>"	גיטין ג:		א'
